הסתפקות בעולם של שפע

לפני שאתם מתחילים לקרוא את המאמר הזה, לכו לחדר האמבטיה ובדקו את המוצרים שאחסנתם בו.

תספרו כמה קופסאות קרמים חצי מנוצלות יש לכם, כמה שפופרות משחות שיניים, תכשירי שמפו מסוגים שונים, דאורדורנט ומוצרי קוסמטיקה.

אם תערכו את הבדיקה הזו גם בשאר חדרי הבית, תגלו את הסוד הגלוי הכי שמור בעולם הצרכנות: אנחנו אספנים מצטיינים, וכל מוצרי הצריכה שלנו נזרקים לפני שמיצינו אותם עד הסוף, כשיש בהם בממוצע עוד 15% ניתנים לשימוש. למה זה קורה, ואיך ננצל את המידע החשוב הזה לטובתנו?

סחרחורת הקניות

אנחנו אוהבים לקנות. רכישה של מוצרים חדשים מספקת לנו תחושה של שפע, ואנחנו ממלאים את המזווה באוכל חדש וטרי, מעמיסים את ארון האמבטיה במוצרי טואלט מפנקים, ודוחסים בארון הבגדים עוד ועוד רכישות נוצצות. כל מוצר חדש דוחק פנימה את המוצרים שקדמו לו, מקבל את קדמת הבמה בעוד חבריו לארון נדחקים בצפיפות למחשכים. אנחנו מאבדים קשר עם מה שיש לנו, אין לנו מושג מה מסתתר בארונות, במטבח, באמבטיה, בחדר השינה או בסלון. כשאנחנו רוצים לבשל ארוחה, למשל, אנחנו רוכשים מוצרי מזון חדשים, במקום להשתמש בפריטים שכבר מאופסנים אצלנו בהמתנה. התוצאה: אנחנו שומרים מוצרים עד שהם מאבדים את הטריות שלהם, עוברים את תאריך התפוגה שלהם או אף הופכים לרעילים - ולא משתמשים בהם בזמן.

כשאנחנו לא מאחסנים, אנחנו זורקים מוצרים לפני שניצלנו אותם עד תום, שהשתמשנו בכול את כל מה שנשאר בהם. שפופרת משחת השיניים שהתעייפנו מלמצות את כל מה שנשאר בה מוחלפת בקופסה חדשה, וקרם העיצוב לשיער שהצטבר בתחתית הבקבוקים מושלך לטובת המלאי החדש שהבאנו הביתה, ושרכשנו בהתלהבות בעוד מבצע מפתה.

איך זה משפיע על חשבון הבנק שלנו?

המשמעות הישירה של ההתנהגות הצרכנית שלנו היא שבמקרים רבים מאוד, אנחנו מחליפים מוצר טוב (שלא השתמשנו בו או לא ניצלנו עוד תום) במוצר חדש. בלי שאנחנו שמים לב, אנחנו מייצרים מעגל צריכה אינסופי שבו אנחנו לא מנצלים את מה שיש לנו ומוציאים יותר ממה שאנחנו צריכים.

בהסתכלות כלכלית טהורה, קל לראות כי אנחנו מממנים קניות לפני שאנחנו צריכים להשתמש בהם, מגדילים את מסגרת האשראי שלא לצורך, ומנפחים את המחזורים הכלכליים שלנו. במילים פשוטות: למה לממן היום מוצר שנזדקק לו, אם בכלל, רק בעוד חודשיים?

המפתח לשינוי: הסתפקות

תיאוריה צרכנית עולמית מספקת לנו את הכלים לשנות בקלות את הרגלי הצריכה מבלי לשלם מחיר כבד. תיאוריית ההסתפקות (Frugality) גורסת כי עלינו לרכוש מוצרים בצורה מעט יותר מאופקת, ולנצל בצורה מלאה את המוצרים שכבר ברשותנו על מנת להאריך את משך השימוש.

זה פשוט: במקום למלא את הארונות, נשתמש במה שכבר יש בהם. את המוצרים נקנה רק כאשר אנחנו באמת זקוקים להם ולא נאחסן לעייפה את הארונות במוצרים לשעות חירום פיקטיביות שלעולם לא יגיעו.

הגיע הזמן להסתפקות, אבל לא הסתפקות במועט אלא הסתפקות בשפע וברווחה. אנחנו יכולים לשנות את ההרגלים בצורה שלא תהפוך אותנו לדלים ומצומצמים אבל תתאים בהדרגתיות את ההוצאות למה שאנחנו באמת זקוקים לו. לא מדובר במהפכה, אלא בשינויים קטנים שיעזרו לנו לשפר את איכות חיינו ואת מצבנו הכלכלי. אז בקיץ הקרוב, במקום לקנות 3 זוגות כפכפים מדליקים, ששניים מהם יישארו בארון עד החורף, נקנה רק שני זוגות - ננעל אותם בהנאה ונתקרב עוד קצת לחיים בהסתפקות.

אז עשו בדק בית בארונות המקלחת, במגרת הגרביים, במגירת הנעלים של כל בני הבית, במזווה עם מוצרי המזון הקשים, בפינת כלי העובדה והנורות להחלפה... בגמר הסיבוב הקצר הסיקו את המסקנות בהתאם.