הדרך הפשוטה לחסוך

כיצד ניתן להפוך את הוצאות משק הבית הבלתי צפויות לצפויות, מבלי להיכנס לגירעון? איתן זכריה מציע להפריד בין הוצאות לבין התחייבויות ולהקציב לכל אחת מהן את חלקה הראוי

כמה מכם ניסו לעבוד במסגרת תקציב ביתי במטרה למצוא דרכים לחסוך וחושבים שזהו בזבוז זמן? כמעט כולנו כנראה.

משפחות רבות מחפשות, ללא הצלחה, דרכים לחסוך באמצעות מעקב חודשי אחר הוצאות הבית. משפחות אלה מנהלות תקציב ביתי מסוג כזה או אחר במשך שנים, למרות חשד עמוק המקנן בהן שהן מבזבזות את זמנן. הן עושות זאת בעיקר מאחר ואשליית השליטה, טובה יותר מחוסר שליטה מוחלט.

הגישה שהן נוקטות היא מעקב קפדני אחר ההוצאות במהלך החודש והתאמה מתמדת של סעיפי התקציב כך שהסך הכולל של ההוצאות לא יעבור לעולם את ההכנסות החודשיות. מעייף? ועוד איך. יעיל? לעיתים. כפייתי? סביר להניח.

לניהול כלכלת המשפחה גישות שונות המקובלות בארץ ובעולם. הדגש בכתבה זו הושם על התאמת גישות אלה להתנהלות בארץ בהתבסס על נסיונו של הכותב.

פתרון ה-75% הוא דרך מהירה וקלה יותר לבנות תקציב מבלי לעקוב אחר כל הוצאה ולהיערך להוצאות צפויות שאנחנו נוטים להתעלם מהם ובכך להפכם ל"הוצאות בלתי צפויות".

הבעיה: הוצאות גדולות חריגות

אם נתבונן מקרוב על היסטורית הוצאות מאפיינת, נמצא שלא פינוקים מזדמנים הם אלה הגורמים להיווצרות חוב. בחלק גדול של משקי הבית ההתנהלות התקציבית היא רזה ולא בזבזנית. הגירעונות נוצרים כתוצאה מהוצאות חריגות גדולות, לכאורה "בלתי צפויות" כמו חופשות, שיפוצים, שמחות וכו'. הוצאות אלה הן האחראיות על הנזקים ארוכי הטווח במצבינו הכספי.

על מנת להימנע ממצב בו ההוצאות גדולות מההכנסות עלינו לתכנן טוב יותר את הערכותינו הכספית להוצאות חריגות אלה.

בנוסף על ההוצאות החריגות המוזכרות, יש לנו את ההוצאות הגדולות באמת: קניית רכב, תשלום על דירה, שיפוץ כולל, מימון לימודים לבוגרים בילדינו וכדומה - כל אחת מהן מגיעה לעשרות, אם לא מאות אלפי שקלים. ניתן אמנם לדחות אותן, לפעמים לשנים, מה שתיאורטית יאפשר לנו לחסוך לקראתם.

להבין את ההתחייבויות שלנו

ניתוח הוצאות משקי הבית מצביע על כך שהוצאות קבועות גדלות בהתמדה לאורך השנים. תשלומי המשכנתא/שכר הדירה גדלים, הוצאות תחזוקת הבית מאמירות וההוצאות על ילדינו המתבגרים צומחות - החוגים, המורים הפרטיים, הבגדים והבילויים שלהם. ההחזרים החודשיים בגין הלוואות שנלקחו הופכים להיות גם הם אבן ריחיים.

הגידול האיטי אך הקבוע בהתחייבויות החודשיות מתחיל להפעיל לחץ על התקציב החודשי. סעיפי הוצאות אלה הם התחייבויות ולא הוצאות קבועות מאחר וחוגים ומורים פרטיים אינם קבועים ולא מחויבי המציאות אלא, התחייבויות שאנו לוקחים על עצמנו לספק לילדינו או לעצמנו.

פיתרון ה- 75%

עלינו לתקצב עצמנו כך שההוצאות שלנו יהיו 75% מההכנסות נטו:

• הוצאות מזון וביגוד בסיסיות.

• הוצאות תחזוקת בית בסיסיות.

• ביטוחים – דירה, ביטוחים רפואיים לא כולל ביטוחי חיים.

• כל החשבונות כולל טלוויזיה, אינטרנט וכו'.

• הוצאות רכב ונסיעות.

• הוצאות לחוגים ולימודים.

• פנאי ובילויים.

75% אינו מספר קסם. זהו יעד אפשרי לחלק מאיתנו. היעד שלכם יכול להיות גבוה יותר או נמוך יותר כל עוד העיקרון נשמר.

מה עושים עם ה-25% הנותרים?

את 25% הנותרים חלקו ל- 3 חלקים שווים - להלן לפי סדר החשיבות שלהם:

• חיסכון ארוך טווח - לאותן הוצאות הצפויות להתרחש בטווח של 5 שנים: החלפת דירה, שיפוץ כולל, בר מצווה, לימודים, חתונות וכו'.

• חיסכון לטווח קצר - לאותן הוצאות הצפויות להתרחש בטווח החמש שנים: נסיעות לחו"ל, החלפת רכב, חופשות בחו"ל ובארץ, החלפת ריהוט, פלטה לשיניים וכו'.

• כסף כיף - כזה שניתן להוציאו על כל מה שיעלה על רוחנו, כל עוד אינו עולה על 10% מההכנסות.

כך, רק 75% מההכנסות יוצאות מדי חודש מאחר ואנחנו לעולם איננו רואים את 25% הנותרים.

בשלב הזה יתכן ותאמרו: "יפה, אך אין שום דרך בה נוכל להוריד את ההוצאות שלנו ל- 75% מההכנסות".

כיצד להוריד את ההוצאות

לחלק מאיתנו הקושי נובע מהצורך לשלם מדי חודש את חובותינו, לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי כאחד. אם יש לכם חוב משמעותי שכזה, יש להשתמש ב- 20% מההכנסה שאמורה להיות מופנית לחיסכון ארוך וקצר טווח ע"מ לחסל באגרסיביות חובות אלה, וזאת במקביל לכך שתורידו את הוצאות הכרטיסים עצמם.

כל שקל ריבית שלא תשלמו בעתיד בגין חובות אלה הינו בבחינת חיסכון נטו. כאשר כל החובות ישולמו, יש לשוב ולהפנות את 20% ההכנסות לחיסכון ארוך הטווח והקצר טווח (כנ"ל).

כעת, בואו נתבונן במקרים הקשים באמת בהם גם ללא החובות, הורדת ההוצאות ל- 75% היא יעד בלתי אפשרי. אם זהו מצבכם, אזי הסבירות היא גבוהה שאתם נמצאים מתאימים לאחת מהקטגוריות הבאות:

• הבית שאתם גרים בו יקר מדי לרמת ההכנסה שלכם - תשלומי שכ"ד/משכנתא והוצאות הנלוות הישירות לבית אינם מתאימים לרמת ההכנסה שלכם.

• התחייבתם לרכישת רכב או שיפוץ שאינכם יכולים לממן ולתחזק בשוטף.

• ההוצאות שלכם על ילדכם גבוהות מיכולתכם לעמוד בהם.

• יש פער גדול ובלתי אפשרי בין ההכנסה שלכם לבין סגנון החיים שלכם.

אם אחת משלוש האפשרויות הראשונות היא האפשרות המתאימה, יש ביכולתכם לתקן את הנזק בעזרת השתחררות מההתחייבויות שלקחתם על עצמכם ובחירה ברמת ההוצאה המתאימה.

אם הבעיה היא טעימות שמפניה בתקציב המאפשר בירה בלבד, עליכם לנתח באופן יסודי על מה יוצא הכסף ולמה.

הסוד האמיתי לבניית תקציב שבאמת עובד אינו במעקב אחר ההוצאות, ממש כשם שספירת קלוריות אינה הדרך

להורדה במשקל. המפתח הוא ביצירת מבנה פיננסי יציב, כזה המאפשר לאזן הוצאות והכנסות ומותיר מספיק מקום להתמודדות עם הבלתי צפוי.

הכתבה פורסמה באתר YNET